תוספות על שבת כ״ד א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבת כ״ד ע״א:א׳ תוספות על שבת כ״ד ע״א:ג׳ »

1 רש״ש פתח ↗

תד"ה איבעיא. תימה כו'. ול"נ ליישב דלעיל בריש הלכות חנוכה פליגי אמוראי אם אסורים לנ"ח הפו"ש שאסרו בשבת. וז"פ דלא קאי אש"ש דמ"ט יפסול לנ"ח זולת לטעמא דרבה אפשר דאסור לנ"ח בליל שבת לבד וכ"מ בחדושי הרשב"א להכי שביק ליה הש"ס לפרושי עד אחר גמר דיני נרות דחנוכה בכדי להשלים דיני נרות יחד ואח"כ חזר שוב לתשלום שאר דיני חנוכה והא דלא סמיך הש"ס לש"ש לפרושי הא דולא באליה ושבקה לבסוף עד אחר גמר כל דיני חנוכה הוא בכדי שלא נטעה דמחלקותם בנ"ח לא קאי על הא דאליה כו' כמו דלא קאי על ש"ש להכי אפסקינהו מהדדי והתנא דהפסיק בש"ש אשר פסלו מטעם מיוחד בו בין שאר הפסולים אשר טעם אחד להם. דרצה לסמוך שמנים אהדדי. ודלא תני כולה בבא דשמנים לבסוף אולי לא זו א"ז תני או דלא רצה להפסיק במחלוקת לבין המוסכמים לכ"ע:

2 שבת פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? כֵּיוָן דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא — לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא — מַדְכְּרִינַן?! אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר בַּהוֹדָאָה. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא. סְבַר לְאַדְכּוֹרֵי בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. אָמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: כִּתְפִלָּה. מַה תְּפִלָּה בַּהוֹדָאָה — אַף בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּהוֹדָאָה.

3 שבת פתח ↗

4 פסקי תוספות פתח ↗

הטעם שאומרים יעלה ויבא בתפלה בעבודה ובברכת המזון בבונה ירושלים. ד"ה בבונה. דף כד

4 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

א סעיף א' מזכירין יעלה ויבא בברה"מ ומ"ש יעלה ויבא בבונה ירושלים כתבו התו' שבת כ"ד ע"א דמשום דיעלה ויבא הוא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה, ובי"ח תקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים עכ"ל והביאו ב"י:

2 איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון - תימה דהך מילתא הוה ליה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה:

3 מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"ז - בתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי:

4 מזכיר בהודאה - דעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:

5 בבונה ירושלים - כמו בר"ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי"ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:

« תוספות על שבת כ״ד ע״א:א׳ תוספות על שבת כ״ד ע״א:ג׳ »